אדם רוטברד קיבץ קטעי מוזיקה וריקוד מאפריקה אשר מדגימים בקצרה כיצד המסורת העשירה של מוזיקה וריקוד מתגלגלת לתרבות העכשווית. חלק מהיוצרים שרוטברד מציג הם צאצאים לשושלות מפוארות של מוזיקאים,דוגמת טוּמאני וסידיקי דיאבטה (Diabate), אב ובנו, נגני קוֹרה ממאלי. אחרים, כמו גאספר נאלי (Gasper Nali), ממאלווי, או להקת 1 .Konono No מקונגו, הם מוזיקאים צעירים שבונים את כלי הנגינה שלהם מחומרים מצויים ויוצרים צליל חדש ועכשווי המשלב השפעות מוזיקליות שונות.
קטעי הריקוד משקפים לא רק את האופן שבו המסורת מתקיימת בהווה, אלא גם את המסגרת החברתית והפוליטית הרחבה שבתוכה מתקיים הריקוד. אסקיסטה (Eskista), "כתפיים רוקדות" באמהרית, הריקוד הנפוץ ביותר בקרב האמהרים באתיופיה, או Les Ballets Africains מגינאה, או Coupé-Décalé אשר התפתח בפריז בקרב מהגרים מחוף השנהב – כולם מגוללים סיפורי ריקוד שהם חלק בלתי נפרד מהקשר רחב יותר של הגדרת זהות לאומית ותרבותית, בין אם ביבשת האם או בתפוצה האפריקאית.
1987 פריז
תל אביב