בודיס איזק קינגלז

הדגמים האדריכליים של קינגלז עשויים מנייר, קרטון ופלסטיק לסוגיו, ומשולבים בהם מוצרים שונים מן-המוכן. בעשייה ידנית שכולה גזירות, הדבקות וחיבורים, מצליח קינגלז לייצר מראה עתידני ואוטופי של אפריקה. הוא נולד בכפר ועבר לקינשאסה ב-1970, ובשנותיו הראשונות בעיר עקב מהצד אחרי תהליך צמיחתה הלא מבוקר והפיכתה למרחב עירוני פרוע וכאוטי. ב-1977 החל לבנות דגמים של מבנים פנטסטיים שניסו להציע פתרון (או כדבריו, "גאולה") לאנרכיה העירונית של קינשאסה, ומאז 1992 החל לבנות מודלים של ערים שלמות, שחלקם מתפרס על פני משטחים גדולים.

קינגלז בנה מודלים של 140 מבנים ושל שבע ערים, ולעיר הראשונה קרא על שם כפר הולדתו. בנייה של כל מודל כזה ארכה מספר חודשים, שבמהלכם היה מרוכז בעבודה באופן מוחלט ושוקע במצב המזכיר טראנס. ככל שהמודלים גדלו, גבר המימד הפוטוריסטי והאוטופי שלהם, וממילא גם ההיבט הפוליטי שבבסיס עשייתם.

מעל דגם של שדה תעופה מתנוסס שמה של חברת התעופה הלאומית של זאיר, שקורותיה קשורים קשר הדוק וסבוך לשחרור מהשלטון הבלגי; ארמון הירושימה הוא מבנה שכולו פגודות יפניות ונדמה כמו פנטסיה הנטועה עמוק בחרדה אפוקליפטית; סובייטיות מונגולית (עבודה שהוצגה בתערוכה "קוסמי ארץ" בפריז ב-1989) מאחדת את הכוכב מהדגל של קונגו עם צורות גיאומטריות בנוסח הקונסטרוקטיביזם הרוסי. ממקום מושבו בקינשאסה מתייחס קינגלז לערים ולמבנים אחרים ברחבי העולם, וכולם הופכים תחת ידיו למרחבים בנויים אידיאליים, המבטלים את הפער בין עולם ראשון לעולם שלישי.

דגמי הסביבות העירוניות מכילים מגדלים, כיכרות, גנים, תעלות מים, אצטדיונים ומדרגות, אך אין בהם משטרה, בתי קברות או פקקי תחבורה, ובייחוד אין בהם אנשים שיפריעו או יקלקלו. העובדה שיש משהו לא סביר בערים האלה לא מנע מקינגלז להאמין בלהט באפשרות התקיימותן, לפחות כדוגמה לערים אידיאליות. השילוב הלא-צפוי בין טכניקת לואו-טק לבין פורמליזם ואידאולוגיה נועזים מייצר את האסתטיקה המיוחדת של עבודותיו ואת העוצמה שלהן, שהיא בה בעת ילדית ואוונגרדית. האמונה בעתיד הופכת לכלי ביקורתי; האפרו-פוטוריזם של קינגלז עושה שימוש באוטופיה עתידנית כדי להתבונן באופן ביקורתי במציאות, או למעשה – להתבונן מעבר למציאות, מעליה.