פרדריק ברולי בואברה נולד בכפר קטן במערב אפריקה הצרפתית, פדרציה של שמונה מושבות צרפתיות שהתקיימה מ-1895 ועד 1960. כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוא גויס לחיל הים הצרפתי ונשלח לדקאר, בירת הפדרציה. הוא חי בדקאר עשר שנים, ועבד כפקיד בשירות הבטחון, ושם חווה, ב-11 במרץ 1948, התגלות אלוהית ראשונה. אחריה חווה התגלויות נוספות, שהובילו לאמונה בייעודו כנביא, ובמחויבותו לייסד תנועה דתית. הוא קרא לעצמו שייח' נאדרו (Cheikh Nadro), שמשמעו "זה שלעולם אינו שוכח", ונשאב למה שיהפוך למפעל חייו – המצאת כתב לשימור התרבות שבעל-פה של בני עמו, בני הבֶּטֶה (Bété). כתב הציורים שפיתח מורכב מ-448 סימנים בני הברה אחת, ואף כי נועד לספק כתב לשפת הבֶּטֶה, למעשה זהו כתב אוניברסלי שיכול לתת מענה בכתב לכל שפה.
ב-1953 חזר לכפר הולדתו והתחתן עם בת הכפר על פי מסורת השבט, וב-1958 עבר לאבידג'אן והמשיך לעבוד כפקיד במשרד ממשלתי. החל בשנות ה-70 החל לרשום רישומים שחרגו מפרויקט שפת הציורים אך שימרו את המבנה הבסיסי של סדרת האלפבית – ניירות בגודל גלויות, ציור בעט כדורי ובעפרונות צבעוניים, ודימויים המוקפים במסגרת של כיתוב, בדרך כלל בצרפתית. הסדרות "סימנים שנצפו על תפוזים" או "סימנים שנצפו על אגוזי קולה" משקפות את הפן הרוחני והמיסטי של עבודתו – בכל מקום, ולו השולי והסתמי ביותר, האמין בואברה, אפשר לזהות עקבות של התגלות אלוהית. הצורות המופיעות על קליפת התפוז או אגוז הקולה מופשטות והאופן שבו הן מרחפות על פני משטח הנייר הקטן אכן מעניק להן מימד מאגי. הסדרה "ידע העולם" מורכבת מדימויים פיגורטיביים ומקיפה את הטווח האנציקלופדי של תחומי העניין שלו – פוליטיקה, דת, מיתולוגיות שונות, גיאוגרפיה, נפש האדם. הפורמטים הקטנים והצנועים אינם מסגירים את היקף העשייה ואת האמביציה שבבסיסה: תפישה קוסמולוגית של העולם, שלפיה הפרטים הקטנים ביותר זוכים לתשומת לב כמו הסיפורים הגדולים ביותר.
העבודות של ברולי בואברה הוצגו ב"קוסמי ארץ" בפריז ב-1989, ובהמשך בתערוכות של ארט ברוט ושל אמנות אאוטסיידרים, כמו גם בתערוכות בינלאומיות של אמנות עכשווית. ב-2015 הוא היה אחד מהאמנים שהשתתפו בתערוכה המרכזית של הביאנלה בוונציה וכן בביתן של חוף השנהב אשר זו היתה הפעם הראשונה להשתתפותו בביאנלה.
1923 זפרגוּהה, חוף השנהב
חי ויצר באבידג'אן, חוף השנהב, הלך לעולמו בשנת 2014