ג'יי. די. אוקהי אוֹז'יקרה

ב-1950, בהיותו בן עשרים, רכש לעצמו ג'יי. די. אוקהאי אוזי'קרה (או בשמו המלא Johnson Donatus Aihumekeokhai Ojeikere) מצלמת Brownie D, ללא פלאש, והחל לצלם. בן דודו לימד אותו את יסודות הצילום. בכפר הקטן במערב ניגריה, שם נולד, צילום לא היה עיסוק מקובל, ובכל זאת אוזי'קרה פתח תשוקה לצילום. ב-1954 החל לעבוד כעוזר בחדר החושך של משרד ההסברה באיבדן (Ibadan), וב-1960, עם הכרזת העצמאות של ניגריה, החל לעבוד כצלם. שנה לאחר מכן החל לצלם בשלוחה של תחנת הטלוויזיה הראשונה באפריקה. הוא עבר ללאגוס, הקים סטודיו משלו והצטרף ל"מועצת האמנויות הניגרית" (Nigerian Arts Council) גוף אשר קידם את חיי האמנות בניגריה.

ב-1968 החל לצלם תסרוקות של נשים אפריקאיות, גוף עבודה שהפך למפעל חייו, ולפרויקט המזוהה איתו ביותר. במהלך ארבעה עשורים הוא צילם כאלף צילומים של תסרוקות מפוארות ומורכבות, מלאכת מחשבת של צמות ושל שזירות שיער, מבנים ארכיטקטוניים מעוררי השתאות המתנוססים על ראשי הנשים. כשהוא מצלם אותן מאחור, מקבלות התסרוקות מעמד של פסל או של מונומנט, השערות מופקעות לרגע מהאורגניות שלהן והופכות למבנה פורמליסטי, מופשט ומתוחכם. צילומי השחור-לבן מתאספים לטקסונומיה שיטתית של סגנונות עיצוב שיער, והאפקט המצטבר שלהם מערער תפישה סטריאוטיפית ביחס למסורת טקסית אפריקאית, בייחוד בכל הנוגע לנשים. האקזוטיקה האתנוגרפית מצוּננת דרך המבנה השיטתי של הסדרה, ועוברת תהליך המשגה.

התסרוקות היו היבט אחד של פרויקט התיעוד העצום של אוזי'קרה, ולא במפתיע אחד הנושאים המרכזיים האחרים שהוא צילם באדיקות היה אדריכלות. לנוכח תהליך המודרניזציה שעברה ניגריה, התחושה שלו היתה שיש לתעד כל היבט של התרבות שעשוי להיכחד ולהיעלם.

שמות הצילומים מתייחסים בדרך כלל למקום שבו צילם אוזי'קרה את התסרוקות (למשל אקבה Akaba) או לסגנון התסרוקת עצמו, כמו "אננס" או "אונילה גוֹגוֹרוֹ" (Onile Gogoro). ביוֹרוּבה (Yoruba) פירוש השם "בית גבוה", והשם ניתן לסגנון שהתפתח בשנות השישים כחלק מתחושת האופוריה שאפפה את ניגריה שלאחר קבלת העצמאות. "הבית הגבוה" המרחף על ראשה של אישה אפריקאית הוא כמעט מטפורה לאפרו-פוטוריזם: אפריקה השוברת כל קלישאה אודותיה, אפריקה נשית, מודרנית ועתידנית.

צילום אחר נקרא הברונזה של אִיפֶה (Ife Bronze) והוא מתייחס לתסרוקת שנקראה על שמו של פסלון מהמאה ה-13 או ה-14, מהעיר אִיפֶה, מרכז דתי של אנשי היורובה. הראש המפוסל ממנו מזדקרת תסרוקת דמוית-אובליסק  מייצג כנראה ראש של מלך. הפסלון התגלה יחד עם שבעה-עשר פסלוני נחושת אחרים בחפירות ארכיאולוגיות ב-1938, ושנה לאחר מכן הועבר למוזיאון הבריטי בלונדון. כשאוז'יקרה מצלם את התסרוקת הפאלית על ראשה של אשה ניגרית ומצמיד לצילום את הכותרת הארכיאולוגית, היסטוריה שלמה של יצירה מקומית לא מוכרת, דעות קדומות מערביות, וניכוס תרבותי נגזרים ממנו.