לוסיאנה קפלון

הסרט "מיהו עטאללה עבדול רחמן אל שאול" צולם במשך מספר ימים במהלך יולי 2016 בלאגוס, ניגריה. התסריטאית, השחקנים ושאר חברי הצוות המקומי הם חלק מתעשיית הקולנוע של ניגריה הפועלת מתחילת שנות ה-90 ומוכרת מתחילת שנות האלפיים בשם נוליווד – תעשיית הקולנוע השנייה בגודלה בעולם (אחרי בוליווד) מבחינת מספר הסרטים המופקים בשנה.

הסרט מחולק לשלושה חלקים, ולמעשה לשלושה סיפורים, שהן שלוש גרסאות, מופרכות כל אחת בדרכה, על אותו גרעין עלילתי, המבוסס על שמועה שהגיעה לאוזניה של לוסיאנה קפלון כשעבדה עם ילדי הקהילה הסודנית והאריתראית בספרית לוינסקי בתל אביב. זוהי שמועה שהיא בגדר אגדה אורבנית, או אגדה כפרית, לפיה בנימין נתניהו נולד בכפר בצפון סודן. הסיפור עבר מפה לאוזן בסודן ובקרב הקהילה הסודנית בישראל ובשלב מסוים התגלגל גם לכלי התקשורת בסודן ובמצרים: אלה פרסמו שמשפחתו של ראש ממשלת ישראל החזיקה בעבר בשליטה על תעשיית היין בסודן ובבעלותה היו שדות חקלאיים רבים; נתניהו עצמו מסתיר את העובדה שהוא דובר ערבית שוטפת.

כל אחד משלושת הסיפורים המצולמים מתחיל ונגמר עם דמותו של הגריוֹט, מספר הסיפורים האפריקאי המסורתי, אשר שר בשפת היוֹרוּבה (Yoruba) את המסגרת הסיפורית. השחקנים עצמם מדברים פידג'ין (Pidgin English) מעורבת עם איגבו (Igbo), האוּסה (Hausa) ויוֹרוּבה, השפות העיקריות בניגריה. הסרטים מצולמים על פי מיטב המסורת של נוליווד – מלודרמות המונעות על ידי אהבה, קנאה, תאוות בצע וכוח, ומשוחקות בהגזמה, עם הרמות קול ותנועות ידיים אקספרסיביות.

הסיפור הראשון מתרחש בסודן, הסיפור השני בגאנה, והשלישי בניגריה, וכל אחד מציג עלילה דמיונית אחרת הנשענת על פרטי האגדה הכפרית. בסיפור הראשון ביבי נולד כבן יחיד, לבקן, למשפחה אמידה, ולידתו משנה את גורלה של המשפחה לרעה. הרקע ההיסטורי לפרק השני הוא היחסים ההדוקים בין ישראל וגאנה בשנות ה-50 וה-60: עבדול רחמן אל שאול (המכונה ביבי) הוא הילד שנולד מאהבתם האסורה של ישראלית וגנאי בזמן שחיילי נח"ל ישראלים שהו בגאנה ולימדו את התושבים המקומיים פרק בהלכות התיישבות וחקלאות. הגיבור הישראלי של הפרק השלישי הוא מהנדס בסולל בונה שרוצה לרכוש פסל מקומי ולהביאו למוזיאון בישראל, אך מסתבך ונאלץ להחזיר את הפסל על מנת לשחרר את בנו החטוף (ביבי).

סרטה של לוסיאנה קפלון הוא מחווה לנוליווד, למסורת הסיפור העממי האפריקאי, ולדמיון שאינו מחויב בהכרח לתכתיבי המציאות. נקודת המוצא ההזויה ממקמת את יחסי אפריקה-ישראל בהקשר פנטסטי ואבסורדי שעשוי להתגלות דווקא כמאפיין מדויק.

הסרט הופק בתמיכתם האדיבה של:

מפעל הפיס

ארטיס

קרן משפחת אוסטרובסקי

אסיילום ארטס

אאוטסט – תל אביב ארטס קאונסיל

שחקנים

חאביב איובז'י  – אביו של עטאללה  / צ'יף אוֹבי/  עטאללה / צביקה

אוֹמוֹווּמי דאדא  – אמו של עטאללה / מוּנאצ'י  / רות / אגנס

צי'ף ימי אדימי  – באבא / ראש הכפר

ינקה דייויס  –  נקצ'י / אמו של עטאללה

אדרמי אדגביטה – בעלה של נקצ'י / צעיר מהכפר

תומאס אוֹנוּ – עטאללה / ביבי

אולאינקה בוסארי – משרתת / מורה מחליפה

אדאוטו אגבניי – גריוֹט

חיילים-ילדים / אנשי הכפר

אז'יבולה אולדוֹקוּן

סהיד ראמוני

דמילוֹלה אוֹסאזה

גבריאל דוד

סמואל אורז'י

בימוי: לוסיאנה קפלון

הפקה: אייל וקסלר ואדרמי אדגביטה

תסריט: אמה אדוסיו

צילום: אמה אדוסיו

סאונד: קאזים

איפור: טוֹפה דאראמולה

גאפר: מוריטאלה עבדול-סאלאם

עוזרי הפקה: לוּקמאן טאדיו, וואסיו אדגביטה, טוֹיין אוֹלוּקה

יועץ עריכה: חביב קפצון

עריכת סאונד: דניאל מאיר

פוסט פרודקשן: פלאנק! ארטס ויזו'אלס, מאתיאס קפלון, טאיאנה נארוואז רומרו

תודות ל:

חאמיס באביקר

צי'ף וינסנט אוּדוֹגאדי אוּזוֹמה

דפנה ליכטמן

עדי ארצי

גלעד רטמן

לאמיליה