אריאל רייכמן

החיפוש של אריאל רייכמן אחר מריה, האישה ששימשה לו אומנת בילדותו ביוהנסבורג, הוא קודם כל חיפוש אישי, אבל אי אפשר לנתק אותו מההיבט הפוליטי הרחב: איפה האישה השחורה שעבדה כעוזרת בית במשפחה יהודית בשנות האפרטהייד, היתה חלק בלתי נפרד מחיי בני המשפחה, אך עם חזרתם לישראל אבד איתה כל קשר?

אריאל רייכמן נולד ביוהנסבורג, בזמן שאביו שימש כחזן של הקהילה היהודית המקומית, וגדל שם עד גיל 13. מכלול העבודות שהוא מציג בתערוכה קשורות כולן לזיכרונות ילדותו ביוהנסבורג, ומתמקדים בדמותה של מריה, האישה שעבדה בבית הוריו וגידלה אותו, ועליה אינו יודע דבר. הסרט מריה צולם ב-2015. רייכמן הוזמן להציג בגלריה גודמן בקייפטאון ובזמן הפתיחה נתקל באישה שהכירה את משפחתו. היא סיפרה לו שעוזרת הבית שלה, דורה, היתה מביאה את בניה לבית משפחת רייכמן ביוהנסבורג, ובזמן שאביו לימד את הבנים את שיעורי הבר-מצווה שלהם, היתה יושבת יחד עם מריה במטבח. רייכמן טס ליוהנסבורג, פגש את דורה ונסע איתה לרחוב שבו גר בילדותו, ויחד הם ניסו לאתר את מריה.

הסרט מצולם כולו ברחוב, לצד גדרות, שערים וחצרות, וחלק מהשיחות מנוהלות דרך אינטרקום. למרות שבמרכזו עומדים החיפושים אחר מריה, הסרט מוּבל על ידי דורה, בת דמותה של מריה, מי שהיתה ונשארה עוזרת בית ביוהנסבורג. משפחתו של רייכמן עזבה את דרום אפריקה ב-1991, שלוש שנים לפני ביטול האפרטהייד, ובבסיס הסרט עומדת לא רק המשאלה הפרטית למצוא את מריה אלא גם להבין מה השתנה בדרום אפריקה, מה עלה בגורלם של האנשים שחוו את השינוי הפוליטי, וכיצד הוא השפיע על מציאות חייהם האישית.

הסרט צולם על ידי רייכמן במצלמה ידנית והוא נושא אופי של סרט תיעודי בלשי: מחפשים את מריה. לפעמים נדמה שמתקרבים אליה, שיש קצות חוט שעשויים להוביל אליה, אבל בסופו של דבר הסרט מסתיים ללא תוצאה. במסגרת המהלך האמנותי-אישי תלה רייכמן כרזות עם דמותה של מריה ברחבי השכונה ביוהנסבורג, ובתערוכה מוצג אחד הציורים שנעשו בעקבות הכרזה. מוקרן גם רצף של תמונות הלקוחות מהאלבום המשפחתי: צילומים של רייכמן ושל אֶחָיו, חובשי כיפות, לצד מריה, הגנן לואיס וצוות שלם של עובדים שחורים על רקע הגינה הנהדרת ובריכת השחייה. כשמריה מצולמת ליד סבתו שהגיעה מבני ברק לביקור, הן נראות כמו שתי יהודיות דתיות כשרות. רייכמן זוכר את ילדותו בבית הגדול, המוקף חומה, כאידיליה. כשהוא מקרין את צילומי המשפחה, זיכרונות תמימים מאפריקה, הוא משתמש בהם כמו עדויות לחשיפת שכבות תת-קרקעיות, שעכשיו הוא בשל לראות אותן ולפענחן.