אבו בקאר מנסאריי

אבו בקאר מנסאריי נולד בסיירה לאון, תשע שנים לאחר שארצו קיבלה עצמאות מבריטניה. ב-1991 פרצה שם מלחמת אזרחים אכזרית במיוחד שנמשכה כעשור, גבתה את חייהם של עשרות אלפי אנשים וגרמה להרס התשתית הכלכלית, החברתית והפוליטית במדינה. ב-1998 הצליח מנסאריי להימלט מאיזור המלחמה וחי במשך כמה שנים בהולנד. היום הוא חי בעיר הבירה פריטאון, אם כי הזוועות של שנות המלחמה רובצות עדיין מעל האמנות שלו, כמעין שיקוף של מצב פוסט-טראומתי. ברישומים שלו, בין אם הם מצוירים על ניירות גדולים מאוד או קטנים מאוד, הוא משלב דימויים וטקסטים הלקוחים מעולמות שונים – צלחות מעופפות, חייזרים, שלדים נוהגים בטנקים, מכונות ירייה יורקות דם, חישובים הנדסיים. זה היה יכול להיות עולמו של נער שוחר הרפתקאות, לולא היו הסצנות האלימות המצוירות מעוגנות במציאות. נקודת המוצא היא התרחשות איומה שאכן קרתה, אך עם זאת הרישומים מלאי פנטזיה ודמיון, ונקודות ההתייחסות שלהם, מבחינה תוכנית ואסתטית, הם עולמות של מדע בדיוני וטכנולוגיה. במובן זה מהווים הרישומים דוגמה מובהקת למהות האפרו-פוטוריזם: הדמיון והפנטזיה אינם מבוססים על מיתולוגיה של העבר, אלא מחוברים לטכנולוגיה ולעתידנות ושאובים מן המציאות הכאוטית של אפריקה. החיבורים ההיברידיים המקובלים בסיפורים מיתיים בין אדם לחיה מתגלגלים כאן לחיבורים מבהילים בין אדם, חיה ומכונה.

מנסאריי הוא אוטודידקט שהחל לבנות חפצי נוי וצעצועים מחוטי תיל וברזל. תוך יישום ידע הנדסי שרכש עם השנים, ללא לימודים רשמיים, הוא בנה מכונות שיורות אש ומים, מייצרות תנועה וקול, מפיצות אור, חום וקור. רישומי ההכנה ששימשו אותו זכו עם הזמן למעמד של עבודות אמנות בפני עצמן, והטקסטים המלווים אותם מעניקים להם ממד מושגי וכפייתי בה בעת. תוכניות הנדסיות מפורטות, דיאגרמות וטקסטים ממלאים כל מקום פנוי בדף, ובדומה לדימויים, אף הם רשומים בעיפרון, בעט כדורי ובעפרונות צבעוניים.

האפרו-פוטוריזם של מנסאריי הוא כמו השלכה של אימי המציאות לזמן ומקום אחרים, לעולם עתידני שבו הטכנולוגיה – פאר הקדמה והנאורות המערביות – לא רק מוצגת דרך הפן המבעית שלה, אלא גם נשלל ממנה האפיון המדעי והתבוּני שעליו גאוותה.