לאונס רפאל אגבודז'לוּ

לאונס רפאל אגבודז'לו התוודע לעולם הצילום בגיל צעיר, דרך אביו, ז'וזף מואיז אגבודז'לו (Joseph Moise Agbodjelou), בכיר צלמי בנין. אביו התוודע לצילום בשנות השלושים בצרפת, כשגויס לצבא, וכשחזר לארצו הוא שימש הנציג של קודאק בדהומיי (שמה הקודם של בנין), ומאוחר יותר נשיא "אגודת הצלמים המקצועיים של דהומיי" שבשנות החמישים כללה כעשרה חברים בלבד. הוא צילם חתונות, לוויות, טקסים דתיים, אסיפות פוליטיות, וכמובן דיוקנאות. לסטודיו שלו, אותו פתח בסביבות 1960, קרא פוטו צרפת.

לאונס רפאל התחיל את דרכו המקצועית עם אביו כשעברו ממקום למקום עם סטודיו נייד וצילמו אנשים על רקע בדים צבעוניים ולצד חפצים שונים. הוא ממשיך את המורשת הצילומית של אביו לא רק בתיעוד מתמשך של עיר הולדתו, פורטו-נובו, אלא גם במחויבות שלו לעולם הצילום: הוא מייסדו של בית הספר הראשון לצילום בבנין. את צילומי השחור-לבן של אביו הוא ממיר בצילומים עתירי צבעוניות אשר משקפים היבטים שונים של חברה בתהליכי שינוי. סדרת "אנשי השרירים" היא מחווה ברורה לצילומי הסטודיו המבוימים שהיו נפוצים לא רק בבנין אלא בכל מערב אפריקה. אגבודז'לו מרשה לעצמו להציג את מצולמיו באופן מחויך – הגברים מגודלי השרירים עטויים בדים מסורתיים עם מוטיבים פרחוניים, עם משקפי שמש ופרחי פלסטיק, מחצינים במופגן הן את שריריהם והן את גנדרנותם. הם גבריים מדי ונשיים מדי בעת ובעונה אחת, בעודם מתמזגים ברקע הפרחוני שעוטף אותם.

הטריפטיך מהסדרה "העלמות מפורטו-נובו" מנהל דיאלוג מרובד עם השפעות אמנותיות שנעות הלוך ושוב בין אפריקה והמערב. מבנה הטריפטיך של התצלום והמבט הפרספקטיבי לעומק קשורים במובהק למסורת תמונות נוצריות, והכותרת רומזת ישירות לעלמות מאביניון של פיקאסו, כשלעצמו ציור מחווה למסכות ולפיסול אפריקאיים. התצלום צולם בבית משפחתו של אגדבודז'לו, מסוף המאה ה-19, בית קולוניאלי בסגנון פורטוגזי, שאוגר בין קירותיו את עברה של פורטו-נובו כעיר נמל במסלול סחר העבדים. בחלקו הימני של הטריפטיך מוצמד למראה העכורה תצלום שחור-לבן שצילם אביו. הדמות הנשית במרכז הטריפטיך עירומה וחובשת מסכה, ובנוכחותה היא כמו מתריסה את הזהות האפריקאית-ייצוגית שלה כפי שהיא מצטיירת דרך עיניים מערביות. על הקיר התכול מאחוריה תלויה כרזה ישנה של לוח שנה ועליה תצלום של סמואל בילהו ג'וזף אוֹשוֹפה (Samuel Bilehou Joseph Oshoffa), איש דת חשוב בפורט-נובו, בן שבט יוֹרוּבה (Yoruba), ומייסד  הכנסייה השמיימית של ישו (The Celestial Church of Christ) שמרבית מאמיניה הם תושבי בנין וניגריה.

בהיותם בעלי משמעות פוליטית, דתית ותרבותית, שלל הסימנים החזותיים הכלולים בתמונה מצטברים לכדי דיוקן מורכב של חברה פוסט-קולוניאלית שמנסחת מחדש את עברה ואת זהותה מתוך מודעות למבטן של עיניים מערביות עליה.